קערת האבק מתייחסת לאזור במישורים הגדולים של ארצות הברית שחווה סופות אבק קשות וסחיקת קרקע במהלך שנות ה-30. המונח "קערת אבק" שימש לראשונה בעיתונים בשנות ה-30 כדי לתאר את האסון הסביבתי שהשפיע על האזור החקלאי, בעיקר בדרום ובמרכז המישורים הגדולים, כולל חלקים מאוקלהומה, טקסס, קולורדו, קנזס וניו מקסיקו. סופות האבק נגרמו משילוב של בצורת, רוחות עזות ושיטות חקלאות לקויות, שהפשיטו את הקרקע העליונה מהחומרים המזינים שלה והותירו אותה פגיעה לשחיקה. קערת האבק הובילה להפרעה כלכלית וחברתית מסיבית, שכן חקלאים רבים נאלצו לנטוש את אדמתם ולעבור לאזורים אחרים בחיפוש אחר עבודה.
